צבי דובוש בסך הכול רצה לקום במהלך הלילה לשירותים - פעולה יומיומית לחלוטין לכל הדעות - אך תוך שניות מצא עצמו שרוע על הרצפה עם כאבים עזים ושבר בקרסול. אלא שהאירוע הדרמטי הזה לא הסתיים בחדר המיון: הפוסט שפרסם לאחר מכן, שבו תיאר את רגעי ההתעלפות וההסבר הרפואי שקיבל, הפך בתוך זמן קצר לוויראלי, צבר מאות אלפי צפיות ותגובות - והציף תופעה רפואית מוכרת יחסית, אך כזו שרבים כלל לא מודעים אליה ולסיכונים שהיא עלולה לגרור.
דובוש סיפר באולפן ynet על האירוע, כשלצידו ד"ר קרן אמיתי, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), שהסבירה מה עומד מאחורי התופעה - ומדוע גם התעלפות שנראית רגעית ולא מסוכנת עלולה להסתיים בפציעה משמעותית. צפו בריאיון לשרון כידון באולפן ynet:
צבי התעלף בשירותים - ויש לו מסקנות חשובות
(צילום: ירון ברנר)
"ביום חמישי ב-01:30 בלילה קמתי מהמיטה והלכתי להשתין. תוך כדי נהיה לי חם בטירוף והרגשתי שאני צריך להקיא. כשסיימתי להשתין מצאתי את עצמי על הרצפה נאבק מכאבים. להגיד שראיתי כוכבים יהיה לשון המעטה - ראיתי את כל הגלקסיה שביל החלב", כתב דובוש בפוסט שפרסם.
"מצאתי את עצמי על הרצפה עם כאבי תופת, בחיים שלי לא חשבתי שאפשרי להרגיש כאלה כאבים ולשרוד. צרחתי חמש דקות", אישר דובוש באולפן. "אשתי והילד קמו בבהלה והזמינו אמבולנס. הגעתי לאסף הרופא, שם שללו את הדברים היותר רציניים - אירוע לבבי או נוירולוגי - ואמרו שזו תופעה ידועה: כשקמים בלילה מהר מדי מהמיטה לחץ הדם יורד. זה קורה גם כשמסיימים להשתין והשלפוחית מתרוקנת. קשה לדם להגיע מהלב למוח, ואז המוח עושה את הדבר ההגיוני כדי להביא את הלב והמוח לאותו גובה בדרך המהירה ביותר - הוא פשוט מעלף אותך".
במקרה זה, ההתעלפות הביאה לפציעה קשה. "הבעיה מבחינתי היא פחות לחץ הדם הנמוך, יותר זה שמצאתי את עצמי על הרצפה בסוף", הוא אומר בחיוך. "יש לי שבר בקרסול. אני עם פלטה וברגים. קיבלתי חודשיים מחלה והרופא הציע להאריך את זה לשלושה חודשים – עד לרמה הזאת. אני עכשיו עם מגף גבס, מתנייד עם הליכון, מדדה על רגל אחת. אני לא יכול אפילו להביא כוס מים מהמטבח לסלון כי שתי הידיים שלי תפוסות כל הזמן בגלל ההליכון. אני צריך כל הזמן שיהיה מישהו איתי. אשתי לקחה חופש מהעבודה הילדים לקחו חופש מהצבא. זה לא כיף".
תופעה שכיחה ולא מדוברת
מאז אותו יום והפוסט שפרסם הוא עצמו הופתע ממבול התגובות שקיבל שאישר לו שהתופעה שכיחה יותר ממה שחשב. "הפוסט התפרסם לפני יום וחצי, קיבלתי יותר מאלף ומאה תגובות. עברתי על כולן, שלושה אחוז זה אנשים שאומרים 'זה קרה גם לי', גם גברים גם נשים. כל הרופאים שדיברתי איתם במהלך כל השבוע האחרון בטיפול אמרו לי שזו תופעה ידועה".
לדברי ד"ר אמיתי, מדובר בתופעה מוכרת יחסית במערכת הרפואית, אך כזו שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליה. "התלונה הכי שכיחה שמביאה אנשים לבית חולים היא כאב מכל סוג. אצל מבוגרים זה לרוב כאב בטן, ואצל ילדים חום. בתוך מכלול הסיבות האלה, עילפון או אובדן הכרה הם תלונה די שכיחה – כשישה אחוזים מהפניות לחדר המיון", היא אומרת.
ד"ר קרן אמיתילדבריה, בשלב הראשון הרופאים מתמקדים בשלילת מצבים מסכני חיים. "אנחנו קודם כל רוצים לשלול סיבות לבביות או נוירולוגיות", היא אומרת, "לאחר מכן, מתוך כלל הסיבות לאובדן הכרה, הסיבה השכיחה ביותר נקראת רפלקס סינקופה – רפלקס מוגבר של הגוף להורדת לחץ דם שנגרם מהפעלת המערכת האוטונומית, ששולטת בלחץ הדם ובתוכה מה שאנחנו מכנים 'אובדן הכרה בגלל סיטואציה'".
לדבריה מצבים שונים יכולים לעורר את הרפלקס הזה כמו השתנה, יציאה, אכילה או מאמץ גופני. "זה מאוד שכיח, והשכיחות עולה בגברים מעל גיל 50. אנחנו רואים את זה בעיקר בהשתנה בעמידה ובשעות הלילה, שזה שילוב של כל המצבים שבהם יש שינוי בלחץ הדם. לפעמים זה קורה גם בעקבות כאב, או במצבים שאנחנו מכירים אפילו מהסרטים - כשאדם רואה משהו מפחיד ומתעלף. גם בחילה קשה, הקאות, מחלה, חום או סטרס נפשי יכולים להוביל לכך".
לצד הנתונים וההסברים, עולה גם הצורך בהנחיות ברורות: איך נכון לפעול כשמרגישים סחרחורת או חולשה, והאם ניתן להפחית את הסיכון למצבים כאלה? "לפי מה שצבי מתאר, לא היו לו תסמינים לפני. ברוב אובדני ההכרה יש תסמינים קלאסיים. אנחנו מרגישים לפני זה את המסך השחור, את החולשה, את הבחילה - אלה המצבים השכיחים", מסבירה ד"ר אמיתי. "במצב כזה הגוף מבקש להשוות לחץ דם, להעלות את לחץ הדם לראש והדבר הנכון הוא לשכב - לא משנה איפה. אם אפשר ניתן להרים גם את הרגליים"
עם זאת, כאמור, לא בכל מקרה התסמינים האלה מורגשים. "במקרה של רפלקס סינקופה לא תמיד נרגיש את זה. בגלל זה אנחנו ממליצים בלילה, כשאנחנו קמים לשירותים, קודם כל להתיישב במיטה, לתת לגוף לאזן את לחץ הדם, ולתת שתן בישיבה - גם גברים וגם נשים. זה יעזור להפחית את היארעות המקרים האלה, שהיא באמת, כמו שדובוש תיאר יפה, לא נדירה. אנחנו פוגשים אותה הרבה".
באשר לדובוש, החוויה הזו, לדבריו, גרמה לו להסתכל אחרת לגמרי על פעולות יומיומיות שנראו לו עד כה טריוויאליות. "בוא נגיד ככה - זה לא יקרה לי שוב. מה שהפתיע אותי זה הזה שרופאים ואחיות מדגישים את הנושא הזה. אפילו דברים שהם ליד הרפואה, מסאז'יסטים למשל שאומרים לך 'אחרי שאתה מסיים את המסאז' רד בזהירות מהמיטה'. אתה חושב לעצמך – מה כל כך מסוכן. אך מסתבר שלעבור משכיבה לעמידה זה משהו שמוריד את לחץ הדם. זה לא חייב להיות משולב עם השתנה בלילה. עוד גורמים יכולים להוסיף לזה. חשוב לי שאנשים יהיו מודעים לזה. אני עובד בחברת סטארט אפ ודיברתי עם כולם. אף אחד לא מכיר או שמע על התופעה הזו. מצד שני כמות האנשים שזה קרה להם גדולה. יש פער בין הידע הרפואי למה שהציבור מכיר".
מעבר לפציעה ולחוויה האישית, מבחינתו של דובוש יש כאן סיפור רחב יותר, כזה שנוגע להרבה יותר אנשים ממה שנדמה. "היקף התופעה לא ידוע. הרבה אנשים נופלים בבית ובמזל לא קורה להם כלום אז זה בכלל לא מדווח. הייתי שמח אם מישהו שמתעסק ברפואה מונעת יעבור על הפוסט בפייסבוק ויראה כמה אנשים אומרים 'גם לי זה קרה', ומישהו יזהיר את הציבור. כשאני הייתי ילד היו כל הזמן תשדירי שירות על חפצים חשודים. אני לא זוכר שהיו תשדירי שירות שאומרים 'תקום בזהירות מהמיטה'. זה מדהים כמה אנשים אמרו שגם להם זה קרה, וכמה הצוות הרפואי בטוח שכולם מודעים לזה, אבל בפועל אף אחד לא מודע", הוא מסכם.
